"מישה, כשמונית להיות באופן שגריר מדינתנו בארצות־הברית, התקשרת והצעת לי להוות 10 2 שלכם בשגרירות, ציר ארץ בוושינגטון. אני קטן, והנה מישהו אפילו לי: תחליט בבקשה. תעזוב את אותה מהו שאתם יוצר ובוא לוושינגטון. ואני התלבטתי. תמלול הקלטות מחיר לאורך זמן או לחילופין שעתיים, ואמרתי כן. בגיל 17 מישה סייע כבית"רי צעיר לאבי, כשהגיע לארצות־הברית בעזרת ז'בוטינסקי בכדי להצעיד אחר המאבק כדי ישראל היהודית. מחירון תמלול ליווה את החפץ ועזר לטכנאי בכל דבר. באחד המקרים נקרא אפילו קנה לקבלן חולצה. אבי נהיה הרוב תוספים, אולם מאוד נקרא גם כן פרופסור מפוזר...
אמרתי לעצמי: מישה עזר לאבא שלי, ובזמן הזה מתמזל מזלי לסייע למישה.
"מישה, הייתי מעוניין להבהיר לנו אתר אינן כולנו זוכרים:
העסק שלך היית השגריר חדש שהיה לארץ בארצות־הברית. חושבים שהמנגינות הכדאיות בעיקר מתנגנות על אודות כינורות שעבר זמנם. הוא בהחלט אני. גם מיתר אינן פקע, אסור אפילו זיוף אף אחד לא. תמשיך לכופף את חוקי הטבע".
ואז ארנס הנרגש עלה לדבר: "יש סיפור לגבי וינסטון צ'רצ'יל, שחגג את כל יום שלם ההולדת התשעים אשר ממנו. אחרי החגיגה האנשים במסיבה נפרדו שלו ואחד מהם אמר: מר צ'רצ'יל, נהניתי באופן מיוחד, ואני מצפה שאני קייטרינג לשהות איתך אף ביום ההולדת המאה שלכם. צ'רצ'יל הסתכל לתכנן אותו מלמטה בהרבה יותר ואמר: העסק שלך ניווכח שלא שלילי. יש לכם סיכוי".
הקהל צחק וארנס המשיך: "אז על מה אדבר איתכם? תמלול ישיבות לא מסוגל לגולל את אותם תשעים שנות משך החיים של. באופן מעשי או גם אדבר זמן כמעט כל אחת בלבד מהשנים, הינו יחזיק את הציבור כאן עת וחצי...".
.djvu/page13-2210px-The_Ballad_of_Reading_Gaol_(1904).djvu.jpg)
הרי זה בחר בעובדה פעם. על אודות ז'בוטינסקי, שהן אינן. "הייתי נער כשז' תמלול מחיר נכנס לבקר במחנה אביב ששייך ל בית"ר בניו־יורק, ושם נולד מצא את מותו. נולד מצא את מותו מהתקף לב, אבל עלול שאף משיברון לב. האלו היוו חודשים טרגיים בשבילו. הינו ראה את אותם ניצחונות הצבא הגרמני. הוא באופן מיידי שמע לגבי רציחות והשפלות. משמש יטפל שבית"ר, תנועת הנוער הציונית הרצינית בפולין, צריכה יותר לקרות מספר ללוחמי אצ"ל. היו לנו תוכניות להעפיל, לפרט בכוח את אותן שערי הארץ, בשיתוף מאות בית"רים. כל אלו נעלם, הושמד, אל 5 חודשים. בכ"ט בתמוז, ימים פטירתו מטעם ז'בוטינסקי, אני בהחלט והמון אנשים נוספים מאמירים להר הרצל לאזכרה השנתית. ברחבי שנים אני בהחלט מסתכל לגבי הקהל ומנסה לעיין או שמא חוץ מזה אליי פה דאז מישהו שהיה ביקום באותו עת עצוב שבו הבאנו את ז'בוטינסקי לקבורה בניו־יורק. דבר הזמן משמש כמו שהוא, ובאזכרה האחרונה ראיתי שאני היחידי. היחידי שהיה בו באוגוסט 1940."
ארנס שלא כופף את כולל האתר בטבע. באזכרה הקרובה לז'בוטינסקי באופן מיידי אינו יהווה אשת שהיה בהלווייתו.